כמו כל ספרות גם הספרות הגרמנית מקיימת קשרים אדוקים עם התרבות והחברה, ההיסטוריה והפוליטיקה. במיוחד קשה לנתק את הספרות הזו מהשאלות הגדולות שקשורות לגורלה של התרבות הגרמנית משחר הנאורות והאוטופיה של החרות במאה ה18 עד לקריסתה ברייך השלישי ובשואה. אך גם המשך קיומה בגרמניה מחולקת בין מערב ומזרח עד לאיחודה במסגרת השוק המשותף של אירופה מעוררת סקרנות מיוחדת לגבי אופי התרבות הגרמנית שנפתחת היום להגירה ופליטים מכל העולם.
הספרות הגרמנית משמשת תמיד מעין ראי לסוגיות הגדולות האלה שמלוות אותה מאז היווצרותה בקלסיקה עד היום כשהתרבות הגרמנית נמצאת בצומת בין אוטופיה ואידאולוגיה, בין אוניברסליזם ללאומיות, בין דת ולחילון, בין מודרניזם בלתי מתפשר לכמיהה לעבר הרומנטיקה של ימי הביניים, בין אידאל לקטסטרופה. מתחים אלה מאפיינים את הספרות הזו על כל הסוגים שלה מהדרמה, הרומן עד לשירה, הם נוגעים לתיאוריה האסטטית כמו גם לפילוסופיה שאתה הספרות הגרמנית מקיימת מאז ותמיד קשר הדוק. למעשה אין סופר או משורר מלסינג עד היינה, משילר עד תומס מאן, מקפקא עד פאול צלאן שאינו נעזר בפילוסופיה ומנסה לתת דין וחשבון על הבעיות של התרבות וההיסטוריה של גרמניה מנקדות המבט של הסופר. כמו כן נמצא שהפילוסופיה הגרמנית מקאנט עד ניטשה, מהגל עד בנימין עוסקת כל הזמן באפשרותה של התרבות ובמיוחד בתפקידה של האומנות והספרות העצובה.
מצב ייחודי זה של הספרות הגרמנית מקבל ביטוי מיוחד בהקשר של הספרות היהודית הגרמנית שמאז הנאורות והאמנציפציה, האסימילציה וגירוש ושואה מתמודדת עם אותן השאלות מנקודת מבט קיומית ייחודית. קשה לחשוב על הספרות הגרמנית בלי תרומתם של הסופרים היהודים הגדולים מהיינריך היינה עד קפקא, מי ולתר בנימין עד אלזה לסקר שילר. כל אלה מסתכלים על שאלת התרבות מנקודת מבט של המיעוט, האוטסיידר והמנודה ומאפשרים מבט בקורתי ייחודי על שאלת התרבות הגרמנית. נראה שהספרות היהודית הגרמנית יכולה לשמש כיום גם מעין נקודת מוצא לשאלות עקרוניות שקשורות לאפשרות של רב תרבותיות, דיאלוג תרבותי וסכנות שיכולות להתעורר בתהליך ההשתלבות. שאלות אלה הופכים שוב אקטואליים מאז שנות ה60 כשגרמניה קלטה מהגרים מטורקיה, הבלקן ולאחרונה מארצות ערב שמביאים איתם לא רק תרבות ושפה אלא גם את דת האסלם כגורם חדש בזירה התרבותית החילונית.
משתי פרספקטיבות הללו, הניסיון היהודי הגרמני והדרמה של השתלבות תרבותית של היום נפתח חלון אקטואלי ייחודי לספרות הגרמנית שמימי לסינג, גיטה ושילר מפתחת חזון של תרבות עולמית של דיאלוג בין נצרות, יהדות ואסלם שמעוגן במסגרת של ספרות עולמית מעבר לגבולות של תרבות דתית ולאומית! אולי ישנה משמעות מיוחדת לטפל בהקשרים הללו של הספרות הגרמנית והספרות היהודית הגרמנית דווקא בירושלים, העיר של ריבוי השפות והתרבויות, העיר של הדתות המונותאיסטיות שנמצאת במתח וקונפליקט מתמידים, אך נושאת עמה תקוה אוטופית להשכנת שלום וצדק.