פרופסור כריסטוף שמידט נולד ב1956 בהלסינקי, פינלנד. הוא כתב דוקטורת על הפילוסופיה והתיאוריה האסטטית של תיאודור אדורנו ("ההרמנויטיקה של ההלם"). מאז 1995 הוא מלמד במחלקה לספרות גרמנית באוניברסיטה העברית. שמידט מעוניין בשאלות שקשורות למשמעות החילון והתרבות המודרנית ובהקשר הזה בבעיה של התיאולוגיה הפוליטית היחס של הספרות והפילוסופיה לתיאולוגיה. ספרו "צו הכפירה" (2000) דן בלידת של מדעי התרבות בגרמניה בתחילת המאה ה- 19 ותרגומם לשיח של התיאולוגיה הפוליטית בהקשר התרבות היהודית והגרמית. "האפוקליפסה של הסובייקט" (2003) עוסק בדמותו של משורר הדאדא, הוגו בל, ופנייתו למיסטיקה והתיאולוגיה פוליטית הקתולית. "השעה התיאו-פוליטית" (2009) מבקש שמידט לשחזר תגובות גרמניות ויהודיות לתרבות החילונית המודרנית אחרי שנות ה20 במאה הקודמת (קסירר, מרטין בובר, וולטר בנימין, קרל שמיט יעקוב טאובס). "ישראל והרוחות" (2016) דן ביחס של תנועת הסטודנטים בגרמניה של 68 לשואה ומנתח את הפילוסופיה והספרות של גיבוריה.
שמידט לימד באוניברסיטאות של טיבינגן, גיסן וברלין (גרמניה) ולויבן (בלגיה), הוא יהיה פרופסור אורח באוניברסיטת ייל בשנה הבאה. מאז 2011 הוא גם בחוג לפילוסופיה והחוג לדת השוואתית.